ליד גיא ההריגה שחשף: תערוכת אלי ויזל הגיעה לקייב

עשרות מורים אוקראינים לא יהודים נעצרו להצטלם ליד תמונתו של אלי ויזל, האיש שחשף את זוועות באבי-יאר לעולם, 75 שנים אחרי הטבח הנורא. תערוכת אלי ויזל של ארגון לימוד FSU סגרה מעגל

איתמר אייכנר, קייב פורסם:  23.01.17 , 15:41

שגריר ישראל באוקראינה אלי בליצרקובסקי, עם חיים צ'סלר (במרכז) ושר התרבות האוקראיני (משמאל), שחקן במשרה מלאה ()

שגריר ישראל באוקראינה אלי בליצרקובסקי, עם חיים צ’סלר (במרכז) ושר התרבות האוקראיני (משמאל), שחקן במשרה מלאה

לרגל יום השואה הבינלאומי שיתקיים ב-27 בינואר – השיק ארגון לימוד FSU תערוכה לזכרו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, בקייב – בשיתוף מכון “תקומה” לחקר השואה. במקום נערך אף סמינר גדול לחקר השואה.

לא בכדי נבחרה קייב לארח את התערוכה: במובן מסויים מדובר בהגשמת חלומו של אלי ויזל עצמו, שביקש להפיץ את המורשת שלו ליהודי ברית המועצות לשעבר, כמי שהייתה לו תרומה מכרעת לפתיחת מסך הברזל – ואף הראשון לחשוף את העובדה שרוב הנרצחים בטבח הנורא בבאבי-יאר שבקייב היו יהודים, עובדה שהוסתרה משך שנים רבות על ידי השלטון הסובייטי.

התערוכה לזכרו של ויזל מתקיימת בעיתוי רגיש במיוחד: במלאת 75 שנה לטבח שבו נרצחו מעל 30 אלף יהודי קייב בתוך יומיים. בשנת 1965 היה ויזל שליח “ידיעות אחרונות” בארה”ב, ויצא אז בסדרת כתבות תחת הכותרת “יהדות הדממה”, שחשפה לראשונה בפני הישראלים את קיומו של באבי יאר.

הכתבה טלטלה רבים בישראל ובעולם. באותה סדרת כתבות דיווח ויזל על מסעותיו בברית המועצות, ועל המפגשים המרגשים שלו עם הקהילות היהודיות שניהלו חיים יהודים בסתר. ויזל טס למעשה ויזל כשליח “נתיב” – לשכת הקשר – מאחר והיה לו דרכון אמריקני. הוא ביקר, בין השאר, במוסקבה, קייב, טיביליסי, סנט-פטרסבורג ועוד.

מורשת ויזל

מסך הזהב
יהדות הדממה האמריקאית
לירון נגלר-כהן, פרינסטון
הם מסתדרים כלכלית וחותרים להצלחה, אך עמדות ההנהגה ביהדות ארה”ב בלתי מושגות עבורם. מה קרה ליהודי ברה”מ שהיגרו לארה”ב לפני חצי יובל? ולמה הם מחוברים לזהותם היהודית בדרך שחבריהם שעלו לישראל לא מתקרבים אליה?

חצי שנה לפני פטירתו של ויזל, נפגש עמו חיים צ’סלר, ראש “לימוד FSU” – ארגון מתנדבים הפועל לחיזוק זהותם היהודית של צעירים יהודים יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר ברחבי העולם.

השניים הכירו עוד מהתקופה שצ’סלר היה מזכ”ל המועצה למען יהודי ברה”מ, ופעל למען אסירי ציון עם ויזל. מי שהיה חתן פרס נובל לשלום העריך מאוד את הפעילות של “לימוד”, ואמר: “אתם ממשיכים את דרכי מאז ימיLet my people go לכדי Let my people know”.

“ויזל ביקש מאיתנו שנפיץ את המורשת שלו בקרב יהודי ברה”מ לשעבר. היה חשוב לו שידעו מה הוא עשה למענם, אבל גם כדי להבטיח שזכר השואה יילמד במדינות האלו. הוא היה ללא ספק ניצול השואה המפורסם בעולם, ובתערוכה הזאת והסמינר הנלווה אנחנו ממלאים את צוואתו”.

 

מצטלמים ליד תמונתו

אוצר התערוכה הוא ד”ר יואל רפל, מי שהיה הביוגרף של ויזל, והיא כוללת את תחנות חייו מהולדתו בעיירה הרומנית-הונגרית סיגט, דרך מחנה המוות באושוויץ, צעדת המוות לבוכנוואלד, השחרור וההגעה לפריז, ההגירה לארה”ב, הספרים שכתב ובהם “העולם שתק” ו”הלילה”, מאמריו ככתב ב”ידיעות אחרונות”; פעילותו נגד רצח עם, פעילותו בוועדה הנשיאותית לזכר השואה בתקופת הנשיא קרטר, שבזכותה הוקם מוזיאון השואה בוושינגטון; ועד לקשר המיוחד שלו לישראל, על תרומתו למדינה.

חודש אחרי פטירתו, יצאה התערוכה לדרך במוסקבה בהשתתפות שרת הקליטה, סופה לנדבר; משם נדדה לסידני, אוסטרליה, בהשתתפות השר זאב אלקין; אוניברסיטאות תל-אביב והעברית ייחדו ימי עיון לזכרו של ויזל; וכעת הגיעה התערוכה לקייב.

באירוע הפתיחה השתתפו שר התרבות האוקראיני, ייבגני נישוק, בעצמו שחקן תיאטרון בן 44 שממשיך לשחק במשרה מלאה – לצד פעילותו כשר התרבות. נישוק דיבר על חשיבותו של ויזל למען הנצחת זכר השואה.

 

בשבוע הבא תגיע התערוכה לאירוע הראשון של “לימוד FSU” בלונדון, בהשתתפות הלורד סאקס, רון לאודר, מת’יו ברונפמן, שגריר ישראל בבריטניה ועוד. לפתיחת התערוכה בקייב הגיעו כמה עשרות מורים ומחנכים אוקראינים, רובם לא יהודים, שהשתתפו בסמינר בן שלושת הימים שבו קיבלו כלים כיצד להעביר את זכר השואה לתלמידים. הם עמדו נרגשים ליד הציור של אלי ויזל והצטלמו לידו כמזכרת.

 

הכותב הוזמן להשתתף בכנס “לימוד FSU” בקייב